חֲדָשׁוֹת
ביום שאחרי הלוויה של אבי הגיעה חבילה מסתורית לביתנו — מיועדת לי, ממנו. מה
קראו לזה הווילה השרופה, שאיש לא רצה — עץ רקוב, זכוכית שבורה וקללת טרגדיה.
חייה של שרה היו כמו ספר ישן ובלוי, שדפיו מעורבבים בשורות של אהבה וסבל.
17 שנים חשבתי שאני מכירה את האיש שנישאתי לו. ואז הוא התחיל לעשות בדיחות
בבוקר, כשהרכבת היתומים יצאה לנברסקה, רות גנבה את דניאל מהמחלקה לתינוקות והחביאה אותו בתוך
הרוח חתכה דרך המעיל הדק שלי כמו סכינים כשעזבתי את הניקיון באחוזת גרייסון, אצבעות
יום אחד ז’אנה ויקטורובנה הגיעה לעבודה משתוללת מזעם – חוזה התבטל. היא פרצה למשרד
ביתו של אבא שלי תמיד היה עבורי מעין מסע בזמן. הוא עמד בכפר קטן
כשמאט מגלה בתיק של בתו המתבגרת ערימה נסתרת של מזומן, הוא מתכונן לגרוע מכל.
טום עמד עוד כמה שניות על סף המטבח, כאילו המקרר הריק עומד לומר לו