חֲדָשׁוֹת
שלוש שנים אחרי שאמא שלי מתה, אשתו החדשה של אבא התייחסה אליי כמו אל
בבוקר שאחרי שבני עשה משהו טוב עם הדבר האחרון שנשאר לו מאביו, האבל השקט
קוראים לי דניאל. אני בן שלושים וארבע, ועד לא מזמן החיים שלי היו… נורמליים.
מעולם לא דמיינתי שהתקופה הבודדה ביותר בחיי תגיע דווקא בזמן שאני נשואה. ההחלמה מהניתוח
עשרים שנה אחרי ליל הנשף, הילדה שפעם שינתה את חיי הופיעה בפתח ביתי בגשם,
נישאתי לארתור בידיעה שכולם חושבים שאני רוצה את הונו. אמרתי לעצמי שזה לא משנה
לפני שמונה־עשרה שנה חייהם היו אחרים. אנדריי ומרינה חיכו לילד כמעט שבע שנים. כל
בעלי עזב אותי למען בתה של השכנה שלנו. הוא הכניס אותה להיריון, ואז עוד
כשראיתי אדם רץ לתוך אחוזתו הבוערת של אביו המנוח, חשבתי שהוא השתגע. שמונה שעות
בעלי היה מביא לבת שלנו פרחים בכל שנה לריקוד אבות-בנות. שישה חודשים אחרי שקברנו
