“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

“ביוני 2016, הבן שלי ניסה לשים קץ לחייו בגיל 10. הוא עבר תקופה קשה והתגעגע לסבא שלו (‘פאפא’), שנפטר שנה לפני כן. עד שמצאו אותו, לא היה לו דופק/קצב לב. הוא פונה במסוק חירום ובילה כמעט שבוע במכונת הנצלה (תמיכה חיים) ולא הראה שום סימנים של פעילות מוחית או שיפור.
אפילו לא פעם אחת במיליון שנה הייתי מעלה בדעתי שהתאבדות תעבור בראשו של הבן שלי. הוא תמיד היה ילד שמח, מלא חיים ואהבה. אחרי שסבא שלו נפטר, הוא נעשה כעוס יותר, קצר רוח והתעצבן מהר. אבל חשבתי שזה שום דבר יוצא דופן. חשבתי שהוא בסך הכל עובר שלב שכל הילדים בגיל ההתבגרות עוברים, דבר נורמלי לרוב הבנים בגיל שלו. הוא אמר שהכל בסדר.

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

אמבר טրקסלר (Amber Traxler)
למחרת, אחותי, אמא שלי ואני בילינו יחד בזמן שהילדים שלנו שיחקו. היו לי תוכניות לערב המחרת עם החבר’ה שלי לעשות מדורה ולהכין סמורס. ג’ארד התנהג קצת בחוסר שקט, כאילו משהו מציק לו, אבל נכנס לחדר האורחים. תמיד היה גלידה במקפיא עמוק שם, אז חשבתי שהוא מתגנב לאכול. הוא תמיד היה אכל כשהוא כעס. אבל אור המרפסת היה מחובר לאותו חדר, ואמא שלי במקראה הסתכלה החוצה וראתה שהוא דולק. היא שאלה אם הוא יוכל לכבות אותו. היא הלכה לפתוח את דלת חדר האורחים כדי לראות למה הוא מתעלם ממנה. זה לא היה אופייני לו להתעלם ממנה. הדלת הייתה נעולה, והייתי צריכה ללכת להביא מפתח…
אני לעולם לא אשכח את הדרך שבה היא צרחה. הלב שלי נפל לגרון וידעתי מיד שמשהו לא בסדר. הבן שלי תלה את עצמו, והמראה של הפנים שלו יישאר לנצח בזיכרון שלי. הוא היה סגול כהה/שחור עם דם סביב שפתיו. הוא היה על ברכיו כשהוא נוטה קדימה. התינוק שלי מת!
הייתי בערך בשבוע ה-30 להריוני באותה עת עם בת הזקונים שלי, כך שלא יכולתי לעשות הרבה מלבד לבכות לעזרה בזמן שאמא שלי ואחותי הורידו אותו. ביליתי כמעט 10 דקות בצעקות ברחובות והתחננתי לעזרה, ‘הבן הקטן שלי אינו עוד!’ הייתי בהלם! חזרתי לחדר וראיתי שאמא שלי הצליחה לגרום לו לנשום שוב, אבל הוא נאבק. לאחר שהוא פונה במסוק לבית חולים ילדים קרוב, הרופאים לקחו אותנו לחדר פרטי והכינו אותנו למה שמחכה מאחורי הדלתות הסגורות. הוא היה מחובר לכל כך הרבה מכונות ומכשירי הנשמה. כמעט איבדתי את זה. רק רציתי לחבק את התינוק שלי חזק והרגשתי שנכשלתי בפניו. כאם, הייתי צריכה לראות את סימני האזהרה האלה, הייתי צריכה לדעת, אבל לא ידעתי!

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

אמבר טרקסלר
ציפיתי לגרוע מכל. הוא לא הצליח לשמור על טמפרטורת גוף יציבה והיה להם קשה לווסת את זה. הטמפרטורה שלו הייתה צונחת והם שמו עליו חימום. חום היה מופיע והם נאלצו לשים עליו שמיכת קירור. הרעידות הגיעו ושברו לי את הלב. רק רציתי לזנק למיטה שלו ולחמם אותו. אבל לא יכולתי. הם נאלצו להכניס אותו לתרדמת מורדמת (קומה מונع) כדי שגופו יירגע ויחלים. המצב הפך לגרוע יותר לפני שהשתפר. הריסה שלו קרסה והרופאים אמרו שזה עשוי לקחת בין שבועות לחודש לפני שיתחיל להראות שיפור כלשהו, אם בכלל. ביליתי ממש כל שנייה בישיבה בכיסא ממש לצידו והפעם היחידה שעזבתי הייתה מספיק זמן כדי לרדת למטה כדי לתפוס ביס לאכול ולהתקלח. פשוט בהיתי בילד יפה התואר שלי מנוקד הנמשים בזמן שליטפתי את שיערו. אמרתי לו שאם הוא יכול לשמוע אותי, שידע שאני כאן איתו ואני לא זזה מהצד שלו, שאני אוהבת אותו כל כך וצריכה אותו כדי שיעבור את זה.

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

עבור הסיפורים הטובים ביותר שלנו, הישאר מנוי לניוזלטר האלקטרוני החינמי שלנו
אמבר טרקסלר
אני לא יכולה להסביר את הרגשות שהציפו אותה כשהוא התעורר. אלוהים שמע את הזעקות שלי, ואת כל התפילות שלי ושל לוחמי התפילה. אין ספק שמדובר בהתערבות אלוהית. הוא לוחם אמיתי. הוא נלחם כדי ששרד. היו לו סימני שריטות בגב צווארו במקום שניסה להוריד את החבל אך בסוף התעלף והפסיק לנשום.
אלוהים לא רק ברך אותי בבן שלי פעם אחת, אלא פעמיים. אני מאוד אסירת תודה שהתינוק שלי עבר את זה כי בלעדיו הייתי אבודה.
אמבר טרקסלר
הנה הסיפור שהוא רוצה לספר…

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

להתאבדות אין עונה, המודעות צריכה להיות בכל יום! לשבור את השתיקה. היי, זה ג’ארד, וזה הסיפור שלי.
לפני שלוש שנים, נכנסתי לחדר של סבא שלי כדי לבקש להשאיל חij (חij -> חכת דיג). הלכתי למיטה שלו כדי להעיר אותו, רק כדי לגלות שהוא נפטר. הייתי בן 9.
מעולם לא דיברתי עם אף אחד על איך הרגשתי, רק על כך שאני מתגעגע אליו, אבל לא על איך הרגשתי עמוק בפנים. הדיכאון.
שנה לאחר מכן, רק מספר ימים לאחר יום השנה הראשון, קיבלתי החלטה קבועה על סמך רגש זמני. ניסיתי להתאבד.
סבתא שלי מצאה אותי וצעקה לעזרה. לא היה לי דופק. סבתא שלי טיפלה בי, בזמן שאמא שלי עצרה מישהו כדי שיקרא ל-911.
אמבר טרקסלר

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

לקח 30 דקות לעזרה להגיע. הם נאלצו לפנות אותי במסוק. הם חיברו אותי למכונת הנשמה, ושבוע לאחר מכן, הם פחות או יותר אמרו, ‘זהו זה. הוא מת מוחי’. הם אמרו שאם אתעורר, איכות החיים שלי תהיה קלושה עד אפסית. מספר דקות לאחר אותה שיחה עם המשפחה שלי, התעוררתי. הימים הבאים היו מעורפלים, והייתי צריך ללמוד מחדש דברים כמו הליכה ואכילה בכוחות עצמי. הרופאים אמרו שמבחינה רפואית, אני לא אמור להיות כאן. הם לא יכולים להסביר את זה. שאף אחד לא שורד את מה ששרדתי, אף אחד לא חי כדי לדבר על זה.

“לא, זה לא יכול להיות אמיתי!” הבני תלה את עצמו. לעולם לא הייתי חושבת שהתאבדות תעבור בראשו: תחנוניה העוצמתיים של אמא לאחר שניסיון התאבדות של בן 10

אני מודה לא أלוהים (אלוהים) כל יום על כך שמצאני ראוי מספיק להחזיר אותى, ושלא אני זה שמחליט מתי הגיע זמני ללכת.
אני כאן כדי ליידע אותך, אתה ראוי! לא משנה כמה גדול או קטן הנטל שלך, דבר עם מישהו. אל תיתן לדיכאון לנצח, יש ויהיו ימים טובים יותר. מצא משהו שאתה אוהב לעשות כשאתה עצוב. אני הולך לדية (לדיג), ואז חושב על כל הדברים הטובים, ועד כמה אני באמת מבורך.”

מה דעתך על זה? בבקשה, השאר את דעתך בתגובות ושתף את הסיפור הזה! אם היית יכול לתת עצה אחת לכל גיבור בסיפור הזה, מה הייתה העצה? בואו נדון בזה בתגובות בפייסבוק.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים:
סיפורים מדהימים