“היום בזמן ריצת הבוקר היומית שלנו, ילדה קטנה הייתה מחוץ לבית ההלוויות וצעקה, »אפשר ליטף את הגור שלך?«
חייכתי ואמרתי, »בטח! כל עוד ההורים שלך מסכימים!!«
אחרי כן, הילדה חייכה חיוך קטן וביישן ואמרה, »אה, ההורים שלי לא נמצאים פה בחוץ. אמא שלי בפנים ואבא שלי מת… אנחנו בהלוויה שלו.«
לפני שהספקתי להוציא מילה מהפה, הגור שלי בלו ניגש אל הילדה הקטנה הזו והתיישב בעדינות רבה מולה.
הילדה כרכה את זרועותיה סביב צווארו של בלו ולא הסכימה לעזוב.

החברים והמשפחה של הילדה הקטנה הזו הקיפו את כולנו, וכשהסתכלתי סביב לא הייתה עין אחת יבשה (חוץ מהילדה הקטנה הזו).
ניגבתי מהר את העיניים שלי (הייתי אסירת תודה על משקפי השמש הכהים) ישבתי ודיברתי עם הילדה הקטנה הזו במשך כמה דקות.
אז היא קופצת ואומרת, »אני רוצה שתפגשי את אבא שלי!!! את יכולה בבקשה לבוא להכיר אותו??«
אמרתי, »אם את רוצה שאכיר את אבא שלך, אשמח מאוד כל עוד זה בסדר שאני נראית כך!«
(קחי בחשבון שזה עתה סיימתי לרוץ 3 מייל – חחח.)
עד מהרה נכנסתי לבית ההלוויות עם הילדה המתוקה הזו והכרתי את אבא שלה, את אמה ואת סביה וסבתותיה.

היא הראתה לי את זר הפרחים היפהפה שהקיף את ארונו וסיפרה לי כמה הכל נראה יפה בעיניה.
אחר כך שאלה האם אני ובלu נישאר עוד כמה דקות כי רצתה ללטף את בלו עוד קצת. אז נשארנו.
הדודה והדוד של הילדה הקטנה הזו הסתכלו עלי כשדמעות זולגות על פניהם.
הדודה שלה לחשה: »אני חושבת שאלוהים הביא אותך ואת בלו לכאן היום מסיבה כלשהי… האהבה והעדינות שבלו הראתה לה נגעו ללבבות שלנו.«
תמיד התייחסתי אל בלו כאל »הענק העדין שלי« כי תמיד הרגשתי שהיא יכולה להרגיש מתי מישהו עצוב או עצוב ויש לה רוגע עוצמתי כזה שאי אפשר לתאר.

היום, אני אסירת תודה על דברים רבים.
אבל אני במיוחד אסירת תודה על כך שאלוהים אפשר לנו לפגוש את הילדה הקטנה המיוחדת הזו באחד הימים הקשים בחייה.
הילדה הקטנה הזו כנראה לעולם לא תבין כמה היום הזה היה מיוחד עבורי, אבל זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
אני מאמינה גדולה שהכל קורה מסיבה כלשהי.
ואני באמת מאמינה שנועדנו לפגוש את הילדה הקטנה הזו.
היא התזכורת המושלמת לטוב ולנאמנות של אלוהים דרך כל סערה.”
באדיבות אמילי ביינמן
סיפור זה הוגש ל-Love What Matters על ידי אמילי ביינמן. הגישי את הסיפור שלך כאן, והקפידי להירשם לניוזלטר האלקטרוני החינם שלנו עבור הסיפורים הטובים ביותר שלנו, ול-YouTube עבור הסרטונים הטובים ביותר שלנו.
קראי עוד מעשים מדהימים של טוב לב:
“אמא, גרמתי למורה לבכות היום.”: אמא משתפת במעשה הטוב והמרגש של בתה כלפי חבר לכיתה הסובל מתסמונת טורט
“הסתכלתי למטה בעיניים דמעות בזמן שספגתי את הבעיטות של הבן שלי. לפתע הרגשתי יד על הכתף שלי. „איך אני יכולה לעזור?”: אמא לצרכים מיוחדים מפרטת מעשה טוב „לא ייאמן”

קראי עוד רגעים עוצמתיים עם חיות:
“היא הביקטה ישירות בעיניים שלי והניחה את ידה כאילו כדי לגעת בבן שלי. היצור היפהפה הזה גרם לי לבכות.”: אמא משתפת ברגע „עוצר נשימה” שבו אורנגאוטן בגן חיות „תומך ומגן” עליה בזמן שהיא מניקה את בנה
“הוא בעט בזכוכית, פתח את הבריח. הוא דחק אותנו לפינה. הייתי מכה מדי מכדי להילחם, נהייתי קרה וחסרת תחושה.”: כלב מציל 2 נשים מתוקף ביתי, „כלבים הם לא רק חברו הטוב ביותר של האדם, הם הגיבורים שלנו”

האם את מכירה מישהו שיכול להרוويח מקריאת זה? שיתפי את הסיפור הזה בפייסבוק עם משפחה וחברים.
“מול כל הרכבת, הוא הצביע עלי וצעק, „תראו את המוזר הזה!” התפרקתי לים של דמעות.”: גבר הסובל מהיגרומה ציסטית משתפת את מסע אהבת העצמתו
“היא הייתה שם בכל ציר וציר. היא הזכירה לי לנשום. היא החזיקה אותי כשחששתי שאני מתפרקת.”: אישה אומרת להיות דולה זה „לרכוש חברים לכל החיים”

הירשמי לניוזלטר Living Better שלנו.
המדריך האולטימטיבי שלך לתובנות מעשיות, עצות מבוססות ראיות, וסיפורים אישיים סוחפים שידחפו אותך לקראת חיים מספקים יותר.
מה דעתך על זה? בבקשה, השאר את דעתך בתגובות ושתף את הסיפור הזה! אם היית יכול לתת עצה אחת לכל גיבור בסיפור הזה, מה הייתה העצה? בואו נדון בזה בתגובות בפייסבוק.
